הזמן עצר מלכת | שבוע שני לסגר

Yael Mintz
30 במרץ 2020
זמן קריאה 3 דקות

השבוע הרגשתי שהזמן עצר. ההרגשה סביבי היתה פשוט כזו, של זמן שעומד. אין לאן ללכת, אין לאן למהר, אפשר לתת לדברים פשוט לקרות.

אז האטתי, ואפילו עצרתי, פעם אחרי פעם, כדי להתבונן, ובעיקר בלמתי את הצורך להספיק.

בבוקר אני לא קופצת החוצה מהמיטה, אני שוהה שם עוד רגע. כשאני לא ממהרת אני יכולה לנמנם עוד קצת, לקחת עוד נשימה, עוד מתיחה; כשאני מתעוררת ומתארגנת בלי למהר אני יכולה לעצור לעוד רגע מול המראה, לסדר את השיער, למרוח קרם, כדי שיהיה לי נעים להיות עם עצמי. יש משהו מרומם ומעורר, ומאוד מאוד נעים בלהתארגן בבוקר ולהראות טוב רק בשביל עצמי ולא בגלל שצריך ללכת לאיזה מקום.

כשאני מתארגנת בלי למהר אז גם אין סיבה לא לסדר אחרי ולהשאיר את הדברים לאחר כך, אז הבית מסודר פשוט כי זה קורה, והמטבח נקי פשוט כי יש לי זמן לשטוף את הכלים עכשיו אז לא צריך לדחות את זה לאחר כך, ואני שותה את הקפה כשהוא חם ונהנית ממנו, כי את כל השאר אפשר לדחות לאחר כך, כי הזמן עצר.

כשאני לא ממהרת אז יש לי זמן לתרגל יוגה, כל יום, ולשבת במדיטציה, כל יום. יש לי זמן להיות עם הילד שלי באמת, להרגיש אותו, לראות את הניואנסים הקטנים של הזמנים שבהם בדרך כלל הוא נמצא בגן, להקריא לו עוד סיפור, ועוד אחד, ועוד אחד, להשתולל איתו קצת, אולי לרקוד כדי להוציא את המרץ שמצטבר כשלא הולכים לשום מקום. ואמנם השגרה וסדר היום חשוב כדי שלא נמצא את עצמנו בפיג׳אמה מול הטלויזיה בחצי השנה הקרובה, אבל יש לנו זמן, אז אמנם אפשר לדחות את הדברים למחר, אבל גם אין סיבה לא לעשות אותם היום, כי אין משהו טוב יותר לעשות עכשיו.

וכשאני לא ממהרת ואני מאטה את הקצב ואפילו שוהה ברגע, אני שמה לב, לרגשות, למחשבות, לצרכים. אני נמצאת יותר ברגע, נהנית יותר מהאוכל, מהשיחות, מהבישולים, מלהסתכל על הילד שלי עושה את מה שהוא עושה, לצפות בו.

אני חווה יותר את מה שקורה, לומדת את עצמי, את התגובות שלי, שלנו, ואולי משהו בכל השינוי הזה שנכפה עלינו יעשה טוב.

השבוע ניסיתי לעשות רק את זה. וכרגיל, אמרתי תודה בכל בוקר.

(עוד משהו קטן שכתבתי פעם על האטה, פה: https://bit.ly/33TWdeh)

_________

והנה סיכום השבוע בתמונות:

יום ראשון 22.03.2020 - קאי הפתיע אותי עם המסיכה.. מדהים לראות איך הדברים מופנמים אצלו למרות שהוא לא אומר כלום, יצאנו לטיול קצר לים (400 מטר מהבית, לפני ההגבלות על מרחק), נשפנו על סביונים, קטפנו חרציות, צפינו ובחנו את העבודה של הטרקטורים והמכבש בטיילת החדשה (שתהיה מוכנה מתישהו אחרי שנצא מהבית ביוני), שיחקנו עם גיבורי על (בעיקר חיפשנו את האלק... אין לנו האלק) ועשינו שטויות אחרי המקלחת כי ככה הכי כיף. אהה ובערב היתה מסיבת מרפסות בחסות העירייה!

יום שני 23.03.2020 - קצת קוסמיק יוגה לקאי, קצת שניצל לקאי (וגם לי, אבל בעיקר בגלל שקאי דורש שניצל כל הזמן), וקצת ד״ר סוס שמתאר בדיוק את מה שהרגשתי באותו יום.

יום שלישי 24.03.2020 - למדנו על חשמל, פתרנו מבוך, כתבנו את האות ס׳ ומצאנו לה מילים, התעסקנו בקרטון חצי יום ודימיינו מכונות וחלליות וחיים בקנדה (זה נמשך כל השבוע כי העזתי לצחוק ולהגיד לקאי שאולי יום אחד נעבור לגור שם, ומספיק היה להגיד שיש שם שלג כדי לשכנע אותו!), ובסוף כתבנו ביומן.

יום רביעי 25.03.2020 - פרוייקט חדש! קלאס בבית! עבדנו עליו כל הבוקר, הפסקנו ושיחקנו בגיבורי על, יצאנו לטיול רגע לפני שאסור יותר, ראינו ים, חול, מלא חרציות, דבורים וחיפושיות, חזרנו והמשכנו בפרוייקט ואז שמנו מוסיקה ושיחקנו ורקדנו

יום חמישי 26.03.2020 (נדמה כאילו זה היה לפני חודש!) - התפעלנו מהפריחה במרפסת, שיחקנו ברופא, בנינו מכוניות בסברס, עשינו יוגה (כל אחד לחוד) ואפינו ״עוגת יומולדת כמו בסרטים״ שקאי ביקש ועזר לקשט. היה מויי כיף!