דרך האמצע

שביל

מצד ימין שדות פרא

מצד שני ים

בשדות הפרא יש פרחים, צבעים בוהקים, ריחות משכרים, חרקים מזמזמים

ורוגע אינסופי

בים גלים, קצף, לפעמים סערות

ובעין הסערה, שקט

ואני הולכת קדימה

לפעמים קצת יותר לימין

לפעמים קצת יותר לשמאל

לפעמים מועדת על אבן ונופלת לשדה והולכת לאיבוד בעשב וברוח

ואז קמה, לוקחת כמה נשימות וחוזרת לשביל

ולפעמים אני מסתכלת לים ומשנה כיוון בלי להתכוון, נסחפת בגלים

ואז בזוית העין רואה את החוף ונאבקת לחזור, שוחה בכל הכח

ואז עולה שוב על השביל, נותנת למים להתייבש לאט לאט בשמש

מתרכזת באור שמולי

וממשיכה ללכת.

והדרך ממשיכה קדימה

ולפעמים יש מהמורות, נפילות, סטיות

ואני תמיד חוזרת

והולכת לכיוון

האור.