דברים שכתבתי לקאי באמצע הלילה

לפעמים

ככה פתאום באמצע הלילה

אני מסתכלת עליך ולא מאמינה שאתה שם

לא מאמינה שאתה שלי

לא מאמינה שאתה כזה גדול

כבר ילד

כבר מדבר, הולך, שר, רוקד

ילד עם רצונות, עם תכונות ברורות

עם אופי

זה מוזר כי אני יודעת שאתה שם

אני שם איתך כל יום

בכיף ובחופש

בכאב ובתסכול

ברוך ובקושי

אני איתך שם בכל רגע

והאהבה שלי גדלה עד אינסוף בכל יום ובכל רגע

ובכל יום ובכל רגע היא מגדירה את האינסוף מחדש

ועדיין, כשאני מסתכלת עליך בלילה

אני לא מאמינה שאתה שם

ושאתה שלי

ושאתה כבר ילד

ושבלי שאשים לב

אתה תהיה אדם מבוגר

אני משתדלת לכעוס כמה שפחות

להינות כמה שיותר

להיות ברגע איתך

להפנים את הצחוק הילדותי המתגלגל

לפני שהוא יתעבה ויהפוך לצחוק של איש

לחבק ולנשק

לפני שלא תרצה את זה יותר

להרגיש אותך קרוב

לפני שתגדל ולא אוכל

לחיות את האהבה הזו עד כמה שאפשר

כל הקלישאות בעולם שנכתבו על אימהות

הן לא קלישאות בכלל

בתמונה: לפני שבועיים קאי סידר לעצמו מיטה על הרצפה בסלון והלך לישון שם