מחשבות מתפרצות, דממה רועשת

איזון הוא לא דומם, אמרה מישהי.

כדי להפסיק לחשוב צריך לחשוב על משהו אחד, אמר מישהו אחר הרבה שנים קודם.

הרגשה היא בעצמה תנועה, אמרה אותה אחת של קודם.

״תנועת המחשבות״

״רגש הוא מחשבה״

ביטויים שמצד אחד סותרים את עצמם, כי מלמדים אותנו שרגש זה בלב או בבטן ומחשבה זה במח, אבל המח שולט על הלב ועל מערכת העצבים וחלק גדול ממערכת העצבים נמצאת בבטן ממש מתחת ללב.

אז איך מבדילים

בין רגש

למחשבה?

האם צריך להבדיל?

ואולי רגש הוא מחשבה מתקדמת?

ואולי מחשבה היא רגש עצור?

הרי אומרים ״הוא לא אדם של רגש, הוא אדם של ראש״

או

״הוא פועל על פי הרגש, הוא לא חושב על מה שהוא עושה״

ואולי אנחנו בוחרים להשאיר את המחשבות בראש? או את הרגשות בבטן?

ומה כל זה אומר על אינטואיציה?

כמה תנועה!

״כדי להפסיק לחשוב צריך לחשוב על משהו אחד״

המשפט הזה מהדהד בי כבר שנים

כי הוא נכון, וגם כי הוא סותר את עצמו.

השבוע מישהי אמרה לי שהיא הפסיקה לחשוב כשהיא התרכזה בנשימה,

אבל היא התמקדה בנשימה,

אז היא חשבה על הנשימה, או שהיא הרגישה אותה?

ומה ההבדל?

אנחנו יושבות במדיטציה ורק שמות לב

מנסות להשקיט את התודעה, לא לדומם אותה,

אבל שקט ודממה הם מונחים מתחרים

ומתי בכלל יש שקט?

מה זה שקט?

הרי שקט הוא יחסי,

בדיוק כמו רעש.

ציוץ הציפורים יכול להיות חלק מהשקט וחלק מהרעש

באותה המידה.

ובכל מקרה ציוץ הציפורים הוא תנועה, הוא לא דומם

בדיוק כמו רחש הגלים

בדיוק כמו פרח שפורח

בדיוק כמו תנועת הנשימה

הגוף לא מפסיק לנוע גם כשהוא דומם

והמתח הזה

בין דממה לתנועה

בין דומם לנע

בין שקט לרעש

בגוף

בנשימה

במחשבות

אולי הוא השקט שאנחנו מחפשים.