תשומת לב

תשומת לב. ביטוי שאנחנו משתמשים בו ביומיום בלי באמת להבין מה הוא אומר.

כשהבן שלי, בן כמעט שנתיים, רוצה להגיד לי שהוא נזהר, הוא אומר לי שהוא שם לב. בחיי היומיום אנחנו משתמשים בביטוי ״שים לב״ כשמדברים על זהירות - בכביש, בהליכה, בירידה במדרגות, וגם בעבודה ״שים לב לפרטים הקטנים כדי שלא תטעה״, למשל.

בתרגול יוגה אנחנו מעבירים את תשומת הלב באופן מודע לאזורים שונים בגוף, לנשימה, לתחושות. אנחנו שמים לב לתנועה של הגוף, איך אנחנו מרגישים בתוכה, ואיך אנחנו מרגישים כשאנחנו מפסיקים לנוע ושוהים בתנוחה; אנחנו שמים לב איך הנשימה משתנה כשהגוף זז, האם היא מתגברת במצבים מסויימים והאם הקצב משתנה רק ביחס לתנועה הפיזית, או שהוא משתנה גם ביחס לתנועה של המחשבות.

לאט לאט, מתוך תשומת הלב הזו, מתפתחת מודעות. אנחנו לומדים לשים לב למה עושה לנו טוב ומה לא טוב לנו, ומתחילים לפעול מתוך תשומת הלב הזו, מתוך המודעות, על המזרון, ומעבר לו.

נכתב במקור לעמוד הפייסבוק שלי: http://bit.ly/2GqBzXS

Photo by Chris Ensey on Unsplash