כששחרור הופך למשהו שאנחנו עובדים בשבילו, האם אנחנו משוחררים?

כששחרור הופך למשהו שאנחנו עובדים בשבילו, האם אנחנו משוחררים?

אני מאמינה שזה תלוי בנקודת המבט.

מצד אחד לשחרר זה פשוט להרפות: לא להלחם בשחרור המוחלט, ליפול אל תוך החיים בסוג של נפילה חופשית שבתחתיתה יש ענן רך ונעים שיספוג את הנפילה וירכך אותה. אנחנו יודעים שלא יכאב לנו כלום, יש ענן בסוף. אם יכאב לנו זה כי לא שחררנו והשרירים שלנו מכווצים, אבל אם רק נשחרר אנחנו נהנה מהנפילה, נהנה גם מהדרך אל הענן ולא רק מהענן עצמו. לפעמים לוקח זמן להגיע למקום שבו הנפילה הופכת לנעימה, לריחוף עדין, אבל זה שווה את השרירים המכווצים והפחד מהמהירות בהתחלה.

מצד שני, אם לא נעבוד על עצמנו, אם לא נזכיר לעצמנו שהענן שבסוף נעים ושאם נרפה את השרירים נתחיל לרחף, סביר להניח שלא נצליח להרפות.

אבל אם פשוט ניתן לעצמנו ליפול, לא נהנה מהדרך, לא נלמד להרפות את השרירים במידה הנכונה שתגרום לנו לרחף ולנחות על הענן בעדינות, כנראה שניפול דרכו, כי גם שחרור יכול להיות כואב אם מאבדים שליטה. כשמאבדים שליטה אז הולכים עם הרוח, היא דוחפת אותנו בכיוונים שאנחנו לא מכירים, וזה אמנם יכול להיות מעניין, אבל אנחנו יכולים להיזרק למקומות כואבים.

מה אנחנו מבינים מזה? שכמו בכל דבר בחיים, גם בשחרור צריך איזון. איזון בשחרור משמעותו שאנחנו צריכים לשלוט במידת ההרפיה שלנו כדי שנמשיך להרגיש חופשיים. אם כל השרירים שלנו בגוף משוחררים אנחנו לא יכולים לעמוד, אם כולם מכווצים אנחנו נמצאים בכאב. כדי לעמוד ישר ובנוחות אנחנו צריכים לשמור על שרירים מסויימים בכיווץ עדין ולהרפות שרירים אחרים. והתודעה, כמו הגוף, צריכה להשאר יציבה, אבל להיות בנוחות, כדי שתוכל להיות חופשיה באמת.

ובזוית היוגה: ביוגה סוטרות מדובר על קאיבליה (kaivalya) - ההבחנה שבין העצמיות (פורושה purusa, התודעה שנמצאת בכל אחד מאיתנו, בכל דבר, היא יציבה ולא ניתנת להשפעה) לבין הטבע שלנו, ההוויה (פרקריטי prakrti, החומר ממנו אנחנו עשויים, כולל בתוכו כל דבר מוחשי ומושפע ומשתנה באופן תמידי - כולל גם את המחשבות, הרגשות וכו׳). היכולת להבחין בין העצמיות לבין החומר, בין המקום בתוכנו ובכלל שלא יכול להשתנות, שפשוט מודע לדברים כפי שהם, לבין מה שאנחנו רואים, מרגישים, חושבים, בין אם הוא פיזי או מנטלי; הידיעה שמה שאנחנו חווים הוא לא אנחנו, שאני חלק מהתודעה הכללית ואותה אי אפשר לשנות, היא יציבה, היא שם, היא האמת, ושהמחשבות והרגשות הן לא אני; היא, הן, החופש האולטימטיבי.

Lokah Samastah Sukhino Bhavantu ״May all beings everywhere be happy and free, and may the thoughts, words, and actions of my own life contribute in some way to that happiness and to that freedom for all.״

חג אביב שמח 🦋

****

יעל מינץ מורה ליוגה ויוגה תרפיה (RYT 500) מדריכה במסגרת פרוייקט שמים כחולים המאושר ע״י משרד החינוך שיעורי יוגה קבוצתיים ופרטיים, יוגה טיפולית, שיקום גופנפש אחרי לידה, יוגה ומדיטציה לילדים, סדנאות נשימה מודעת. לפרטים נוספים - 054.5833158