על תקיעות, יצירתיות ותרגול יוגה.
- יעל מינץ
- 10 בינו׳ 2019
- זמן קריאה 2 דקות

כולנו מגיעים לרגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישים תקועים. הדברים לא זזים כמו שחשבנו שיזוזו, בין אם זה בעבודה או בחיים הפרטיים ואנחנו מרגישים שאנחנו עומדים במקום. ההתעסקות בתקיעות גורמת לנו לתסכול, ללחץ נפשי, מה שגורם לחסימה נוספת. גם בתרגול על המזרן אנחנו לפעמים מרגישים תקועים, בין אם זה בתרגול שחוזר על עצמו או בתרגול שלא נותן לנו מענה לצרכים שלנו. הפתרון הקל הוא להחליט לשנות את התרגול, לעשות משהו אחר בתקווה שזה יעביר לנו את ההרגשה הזו של העמידה במקום אחד, אבל לא תמיד זה עובד כי לכולנו יש נטיה לחזור למקום הנח ולא תמיד קל להתמיד בשינוי משמעותי. אז מה עושים? חושבים על המקומות הקטנים בתוך התרגול הרגיל שלנו, המקומות שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, ומכניסים את השינויים באותם המקומות. המעבר מתנוחה לתנוחה, למשל, יכול לתת לנו פרספקטיבה חדשה על התנוחה עצמה - תנסו לתרגל מעבר מכלב מביט מטה לאוטנאסאנה (כפיפה קדימה בעמידה), ורגע לפני שאתם לוקחים צעד קדימה מהכלב העבירו משקל לידיים. שימו לב לרגל שבה צעדתם את הצעד הראשון, האם זו אותה הרגל בכל פעם? נסו להחליף ולקחת את הצעד הראשון עם הרגל השניה. נסו להכניס את אותם השינויים גם לתנוחות אחרות, ואולי הוסיפו שינוי נוסף, שימו לב לכפות הרגליים שלכן, הרימו את הבהונות באוטאנאסאנה, בטאדאסאנה (תנוחת ההר), בלוחמים, שימו לב איך זה משפיע על כל היציבה. אבל זכרו להשאר עם מעט שינויים, קטנים, שיתנו לכם פרספקטיבה חדשה. וגם בחיים, העבודה מרגישה לכם תקועה, היו יצירתיים, שנו, לדוגמה, את הדרך שבה אתם מסדרים את המשימות היומיות, שימו לב איך השינוי הקטן הזה משפיע על כל היום שלכם. קומו בבוקר ושימו לב לעמידה שלכם כשאתם מצחצחים שיניים, האם היא זקופה? אם לא, הזדקפו, שמרו על גב זקוף במהלך כל היום ושימו לב איך זה משפיע על הדרך שבה אתם מדברים עם אנשים (אני בטוחה שתופתעו!) בתרגול היוגה אנחנו לומדים שהשינוי הכי קטן על המזרן משפיע על כל התרגול. אם קשה לכם להכניס את השינויים האלה לחיי היומיום התחילו על המזרן, משם זה יזרום באופן טבעי גם ליומיום שלכם ואולי תרגישו שמשהו מתחיל לזוז. *בתמונה, בהונות מורמות, גם בג׳ינס, משנות את כל היציבה. מוזמנים ומוזמנות לתרגל איתי, בנהריה. מערכת שיעורים באתר קארמה יוגה: www.karmayoga.co.il לפרטים נוספים התקשרו! 054.5833158
נכתב במקור לעמוד הפייסבוק שלי: http://bit.ly/2IyzEUp
Comments