חבלים דקים

בחיים אנחנו הולכים על הרבה חבלים דקים, מן גבולות כאלה שאנחנו מתנדנדים עליהם כדי לשמור על איזון, לפעמים אפילו בלי לשים לב. הגבול שבין הרעב לשובע, למשל, או זה שבין העצלות למנוחה. אנחנו הולכים על החבל הדק שבינהם, לפעמים מועדים לפה או לשם, במודע או שלא, כשהמטרה היא לא ליפול לגמרי מהחבל כי אנחנו יודעים שהתהום שמתחת יכולה להיות מסוכנת. רובנו לא נופלים לתהום הזו אף פעם, אבל אנחנו בדרך כלל לא מצליחים באמת להתייצב וללכת זקופים על החבל.

בתרגול היוגה רואים את זה בתוך האסאנות בדרך כלל, אנחנו מתאמצים יותר מידי, השרירים שלנו רועדים, או שאנחנו לא מתאמצים בכלל ונשארים במקום הנח שגובל בשיעמום. אנחנו נמנעים מתרגול תנוחות שלא נוחות לנו או מתרגלים רק את אלו שנעימות לנו.

בתרגול יוגה נכון אנחנו מוצאים את המקום שמאתגר אותנו, אבל לא מעייף אותנו. אנחנו מתאמצים במידה שמאפשרת לנו לתרגל בנחת, מתוך כוונה להשתפר, ולא מעייפים את הגוף ואת המיינד, אבל גם לא מעוררים אותם יתר על המידה.

תרגול היוגה על המזרן עוזר לנו לייצב את ההליכה שלנו על החבל, גם בחיים שמעבר למזרן. דרך הגוף אנחנו לומדים לשלוט במיינד, לספק את הצרכים שלו, וגם חלק מהרצונות שלו, בלי להתנדנד. אנחנו לומדים לשמור על איזון.

הפוסט נכתב במקור לעמוד הפייסבוק שלי: http://bit.ly/2IxX7VL

Photo by Leio McLaren (@leiomclaren) on Unsplash