על תודעה וסוסי פרא

בכתבים העתיקים אפשר למצוא שתי משמעויות למילה יוגה. המשמעות הראשונה והמוכרת היא חיבור/איחוד (union), והיא כמובן בעלת פרשנויות רבות. המשמעות השניה היא הרגעת התודעה, המיינד, והחזרת המיקוד שלה.

באופנישדות, הכתבים ההינדים העתיקים, התודעה משולה לסוס פרא שצריך להרגיע אותו, והיום, אלפי שנים אחרי שנכתבו האופנישדות, הסוס שלנו פרוע יותר מתמיד. הסחות הדעת בעולם שבו החושים מוצפים ברעשים ויזואליים, שמיעתיים, מסחריים, פוליטיים ורבים אחרים, מציפות אותנו ומעירות את סוס הפרא שמרוב רעש מתבלבל, מאבד את המיקוד, ומתחיל להשתולל. הסוס משתולל וכבר לא רואה את הדרך שנמצאת לפניו. הוא הולך לאיבוד בין הסחות הדעת, מאבד את דרכו.

ביוגה אנחנו מתחילים קודם כל מעצמנו, מזכירים לסוס שבתוך כל הסחות הדעת האלה יש סוס, ויש לו נוכחות פיזית. אנחנו מפנים את תשומת הלב שלנו לנוכחות הפיזית שלנו, לתחושות הפיזיות, לתנועתיות, לנשימה. ברגע שאנחנו חוזרים אל הגוף ואל הנשימה אנחנו מחזירים לו את האיזון, או לפחות שואפים לשם, והמודעות שלנו נפתחת גם לרגשות. אחרי הגוף, ואולי תוך כדי העבודה עליו, אנחנו מרגיעים את סוס הפרא שבתודעה שלנו ע״י הפניית תשומת הלב אל אותם החושים שהוצפו, רק שבמקום להתמקד ברעשים אנחנו מתמקדים בתחושות שהם מעלים בנו. אנחנו שמים לב לתחושות מתוך התבוננות ולומדים לשחרר את המחשבות השיפוטיות.

ביוגה אנחנו מלמדים את הסוס להשאר ממוקד בדרכו. הסוס עדיין שומע את הרעשים שמסביב אבל עכשיו הם לא מפריעים לו, לא מסיחים את דעתו, והוא נשאר ממוקד ומודע והדרך נעשית קלה יותר.

הפוסט נכתב במקור לעמוד הפייסבוק שלי: http://bit.ly/2Xsiv27