מחשבות לקראת יום היוגה הבינלאומי: על מתרגלים מתחילים, ממשיכים ומתקדמים

כשמגיע מורה מחליף לשיעור, האם אתם מתחברים לתרגול איתו או שאתם מחכים שהמורה שאליו אתם רגילים יחזור ומדלגים על השיעור, או מגיעים ומקווים/מצפים שהתרגול יהיה בסגנון שאליו אתם רגילים? אם המורה שאתם אוהבים יפסיק ללמד בסטודיו, האם תלכו אחריו או שאולי תנסו מורה אחר?

מתרגל יוגה מתחיל מגיע לשיעורים בידיעה שהוא לא יודע, ובא ללמוד. הוא מקשיב למורה, שם לב להרגשה שלו במהלך התרגול, בעיקר בגלל שזו הרגשה פחות מוכרת, שם לב להשפעה של התרגול על הגוף, על המיינד, שם לב למה נח יותר ומה פחות, מקשיב למורה ולומד ממנו. התודעה שלו פתוחה לקבל שינויים כי הוא שם בשביל ללמוד ולא יודע למה לצפות.

אחרי כמה זמן המתרגל המתחיל כבר מכיר את הסגנון של המורה, את מהלך השיעור שלו, את התנוחות ה״רגילות” ובעצם מגיע עם ציפיה מסויימת לגבי השיעור. הוא יודע לאן הוא מגיע. הוא עובר מהמקום של המתרגל המתחיל למקום של מתרגל ממשיך: כזה שמגיע לשיעורים שהוא אוהב ושאליהם הוא מתחבר, זורם עם השיעור, שם לב לדברים אליהם המורה רגיל להעיר (כי לכל מורה יש את הדגשים הקבועים שלו פחות או יותר), ומרגיש קצת כאילו הוא הגיע הביתה, למקום מוכר ואהוב. בשלב הזה התרגול הקבוע הופך קצת להרגל, יש דברים שנעשים כבר באופן אוטומטי (וכולנו חוטאים בזה, כוחו של הרגל). המתרגל הממשיך כבר רגיל להרגשה של הגוף בתרגול, הוא כבר מצא את המקום הנעים בתוכו, הוא אוהב את המקום המוכר הזה, מרגיש בו נח ופחות שם לב לתחושות השונות של הגוף בכל תנוחה.

כשמגיע מורה מחליף או כשהמתרגל הממשיך מגיע לשיעור פחות מוכר, ההרגשה הנעימה של התרגול ה״רגיל״ יכולה להתערער אצלו. המורה המחליף/חדש אולי מלמד בסגנון קצת שונה, אולי פחות או יותר דינמי מה״רגיל״, אולי הדגשים שלו שונים, התנוחות קצת אחרות, ואפילו המוכרות מבינהן מוסברות באופן פחות מוכר. אם המתרגל מצליח לצאת מההרגל ולהקשיב למורה החדש הוא הופך למתרגל מתקדם. הוא אמנם לא מתחיל אבל ההקשבה שלו פתוחה גם לתרגול שקצת זר לו. הוא מבין שהוא יכול ללמוד ממנו בדיוק בגלל שזה קצת שונה מהתרגול שאליו הוא רגיל. הוא מצליח לקחת מהתרגול דגשים קצת שונים, להבין איפה השוני יכול להועיל לו.

הדימיון בין מתרגל מתחיל למתרגל מתקדם מפליא לפעמים: ההקשבה הפתוחה, היכולת לספוג משהו שונה ולא צפוי, היכולת להשאר קשובים לגוף ולקבל אליו תנוחות פחות מוכרות ואולי אפילו לא נוחות לביצוע ולא לתרגל באופן כמעט אוטומטי את התנוחות הרגילות, היכולת להכיל הנחיה של מורה שלא מכירים.

מתרגל מתקדם יודע שכדאי לחשוב כמו מתחיל גם כשיש לך הרבה ניסיון, כי ככה אפשר להמשיך להתפתח. זה יכול להיות אצל מורה אחר, או אפילו אצל המורה הרגיל שלכם, תקשיבו לדברים שמעבר, אל תקחו הכל כמובן מאליו, תשאלו שאלות גם על הדברים שאתם רגילים לשמוע, תפקפקו, תתעניינו בתרגול, אל תתרגלו על אוטומט. תשארו ״מתחילים״ גם אם אתם מתרגלים כבר הרבה שנים, זה יעשיר לכם את התרגול, ואת העולם בכלל.

הפוסט נכתב במקור לעמוד הפייסבוק שלי: http://bit.ly/2XsXyUM