מחשבות על גמישות, חוזק, וכמה חשוב האיזון בין השניים.

היום היתה לי ״תאונת יוגה״. אני לא אוהבת את ההגדרה הזו כי אמנם זה קרה תוך כדי תרגול, אבל אם הייתי מקפידה על תרגול מאוזן הייתי יכולה למנוע את אותה.. בקיצור האגו שלי שם לי רגל ונפלתי.

מה שקרה הוא שאיבדתי שיווי משקל באסאנה (תנוחה) מסויימת ומכיוון שאני מאוד מאוד גמישה, נפלתי ״לתוך״ מפרק הירך ושמעתי ״קנאק״ חזק, שגם היה די כואב, ומאז הכאב רק מתגבר. באותו רגע הכאב נשאר שם אבל יכולתי להמשיך בתרגול, זה לא היה כאב שמנע ממני לזוז, אבל עצרתי, נשכבתי על הגב, רגלים לבטן, רגליים ישרות, סיבובים איטיים וזהירים כדי לבדוק שטווח התנועה לא נפגע (הוא לא), נחתי, נרגעתי עוד קצת מול הים והלכתי לאוטו ומשם הביתה. בבית עשיתי לי כוס קפה, ביטלתי את תוכניות הניקיון שהיו לי כדי לא להתאמץ, ונתתי לרגל לנוח.

״תאונות יוגה״ קורות, בעיקר, בגלל חוסר תשומת לב, ובהרבה מאוד מקרים בגלל האגו שמבקש חיזוק (אני מודה, גם במקרה שלי). אני מאוד אוהבת תנוחות שמאריכות את השרירים כי אני מאוד גמישה, אז הן קלות לי וכיפיות ואני נהנית לתרגל אותן. מה שקרה היום הוא שניסיתי להרגיש מתיחה בטריקונאסאנה (בתמונה). זו תנוחה שמאוד מותחת את שריר הירך הפנימי ולא הרגשתי את המתיחה למרות שכבר הגעתי לרצפה, ופה בדיוק נכנס האגו שגרם לי לא להסתפק ולרצות עוד. אז הקשבתי לאגו ושיניתי את הזוית, העברתי את המשקל אחורה, ואיבדתי את שיווי המשקל. אם השרירים שלי היו יותר חזקים אולי הייתי יכולה למנוע את הנפילה, או לפחות את הפציעה, אבל תרגול של תנוחות מחזקות יותר קשה לי, אז האגו שלי צריך חיזוק ואני מוסיפה תמיד תנוחות מאריכות ומגמישות, למרות שאין לי באמת צורך בזה.

אצל אנשים מאוד גמישים ופחות חזקים המפרקים פחות יציבים. כדי לייצב את המפרקים צריך לחזק את השרירים שתומכים בהם. עבודה כזו מצריכה הרבה כח רצון, כי הרבה יותר נעים לתרגל את מה שקל לנו, והיא בעיקר מצריכה תרגול מתוך כוונה והתבוננות, כמו שהיוגה צריכה להיות.

אז גם מורים ליוגה לפעמים חוטאים בתרגול פחות יעיל, אבל מה שחשוב זה ללמוד מטעויות כדי שבפעם הבאה הן לא יקרו. אני למדתי שמעכשיו לתקופה ארוכה אני מוותרת על תנוחות מהסוג הזה ומתמקדת בתנוחות שתומכות בחיזוק האגן, הרגליים ושרירי הליבה. אחזור לתנוחות האלה כשארגיש שהגוף שלי מספיק חזק כדי לתמוך במפרקים, וגם אז זה יהיה מאוד בעדינות.

אגב, במקרה שלי זה נגמר ביומיים-שלושה של מנוחה שאחריהם כנראה אוכל לחזור לתרגל, אבל זה היה יכול להגמר הרבה יותר גרוע, אז צריך מאוד לשים לב לא לתרגל אסאנות שלא טובות לנו.

*בתמונה, אני מדגימה את התנוחה המדוברת ממש רגע לפני שאיבדתי את שיווי המשקל! (הכל מתועד בטיימלאפס שלא יעלה לרשת לעולם 😆)

הפוסט נכתב במקור לעמוד הפייסבוק שלי: http://bit.ly/2IuubOv