יש לי ילד עם אופי

יש לי ילד עם אופי. כזה שלפעמים ישן שלוש שעות ברצף במשך היום וגורם לי לדאוג נורא, ופעמים אחרות פשוט לא רוצה לישון אלא להיות איתי, ב11 בלילה (או בארבע בבוקר), בלי לאכול או לשתות, פשוט להיות איתי. כזה שכשהוא מכיר תינוקות חדשים הוא מייד רוצה לשחק איתם, מחייך לכל אדם ברחוב שרק מסתכל לכיוונו וכשאנחנו מסתובבים להנאתנו הוא צועק בהתלהבות.

יש לי ילד עם אופי. כזה שרוצה לטעום מכל מה שאני אוכלת ומעדיף גבינה מתובלת, חרדל ומלפפון חמוץ על דיסה. כזה שכשאני משכיבה אותו על המיטה שלי אחרי יום ארוך בחוץ הוא מתחיל לצחוק בכח כדי שאני אצחיק אותו ושכל פעם שהוא מתעטש הוא מחייך כי הוא ממש אוהב את זה.

כזה שמחייך מכל הנשמה, צוחק עם כל הגוף, צורח מעמקי הריאות כשלא טוב לו, שמוריד את הגרביים שוב ושוב גם כשקר ומחייך אלי חיוך ענק כשאני אומרת לו שאסור וגורבת לו אותן בחזרה.

יש לי ילד עם אופי. כשעוד לא היה לי ילד תמיד אמרתי שאני רוצה ילד עם אופי והתגובות שקיבלתי היו: "חכי חכי, אין לך מושג מה זה אומר!".

היום אני אומרת לכל אלה: יש לי ילד עם אופי!! הוא סקרן ושובב וחברותי, יודע מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה, ישן כשבא לו ולא ישן כשלא בא לו (בדרך כלל זה כשכן בא לי!) והכי הכי מקסים בעולם!!

איזה כייף לי שיש לי ילד עם אופי!! והיום הוא בן חצי שנה :)