שבת בבוקר

שבת. בוקר.

אני יושבת על הריצפה, לידו, משחקת עם הכדור כדי לשעשע אותו ולדרבן אותו לזחול.

פתאום אני מרגישה את השבת, ואת הבוקר.

מזמן לא הרגשתי את זה ככה.

השקט, רעשי רקע רחוקים של מכוניות.. מעניין מי נוסע בשעה כזו בשבת.

האויר הזה של תחילת הקיץ.

האור של שעות הבוקר המוקדמות.

תמיד אהבתי לקום מוקדם בשבת בבוקר

אי אפשר להתחרות עם האוירה הזו.

הוא מברבר לידי, משחק עם המשחקים שלו שממלאים את הבוקר בצלילי פעמונים שרק מוסיפים לרוגע.

ירוק מבעד לחלון, מי יודע עוד כמה זמן יהיה לי את זה.

דמיאן רייס ברקע

זה תמיד עושה לי חשק לתרגל יוגה אז תרגלתי קצת

הוא שוכב מתחתי כשאני בכלב מביט מטה ומשחק עם כפות הרגליים

צ'טורנגה

פרשווהקונאסנה

וירהבדרה II, I

אוטיטה פרשווה

אוטיטה טריקונאסנה

צד אחד,

אוטנאסנה

צד שני

הוא מקטר

יורדת לעמידת שש

חתול-פרה

נשיקות בין לבין

מצליחה למשוך אותו

דמיאן רייס ברקע

"It takes a lot to give, to ask for help

To be yourself, to know and love what you live with

It takes a lot to breathe, to touch, to feel

The slow reveal of what another body needs"

הוא מתחיל לקטר שוב

שמה אותו מתחת לאוניברסיטה

משחקים קצת ביחד בפעמונים

הוא רוצה לאכול

מכינה לו והוא אוכל

בשקט.

שקט ברקע

קולות של רכבים על כביש החוף

עדיין לא מבינה מי נוסע בשעות כאלה

הוא נרדם

אני שותה כוס קפה שני

שבת בבוקר.